פסק דין גבע: תקרת פטור נפרדת לכל שותף? (ומה המלכודת של רשות המיסים ליורשים)

פסק דין גבע (גבע נ' מנהל מיסוי מקרקעין): האם תקרת הפטור ממס שבח היא למוכר או לדירה? המדריך המלא לשותפים ויורשים

במאמר זה, ארחיב בנוגע לפסק הדין המהפכני מהשנים האחרונות – הנוגע לערעור מס שבח שהוגש על ידי כפיר גבע וערן גולן כנגד מנהל מיסוי מקרקעין תל אביב, ועוסק בשאלת פרשנות סעיף 49(א)(1א) לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה).

השאלה המרכזית הניצבת בפני ועדת הערר היא האם תקרת הפטור ממס שבח, במקרה של מכירת "דירת יוקרה" על ידי מספר מוכרים, נקבעת ביחס לדירה בכללותה או ביחס לכל מוכר בנפרד. העוררים טוענים כי הפטור מתייחס למוכר (כל אחד זכאי לתקרה המלאה), בעוד המשיב טוען שהתקרה מתייחסת לדירה (והיא מתחלקת יחסית בין המוכרים). ועדת הערר, בהסכמת כל חבריה, קבעה כי הפטור מתייחס למוכר ולא לדירה, בהתבסס על לשון החוק ותכליתו הסוציאלית, וקיבלה את הערר.

בואו נתחיל –

במשך שנים, רשות המיסים החזיקה בעמדה מאוד נוקשה: כשכמה אנשים (שהם לא זוג נשוי) מוכרים יחד דירה, יש "תקרת פטור" אחת שכולם צריכים לחלוק. התוצאה? תשלומי מס שבח אדירים, במיוחד לשותפים ויורשים.

ואז הגיע פסק דין.

אחד כזה שבאמת עשה רעש. ו"ע 59018-11-21 גבע ואח' נ' מנהל מיסוי מקרקעין תל-אביב. פסק הדין הזה, שניתן בנובמבר 2022, טרף את הקלפים. הוא קבע בדיוק את ההיפך מעמדת רשות המיסים. הוא קבע שקרת הפטור היא אישית, לכל מוכר בנפרד.

אלה היו חדשות פנטסטיות לשותפים ומשקיעים. פתאום, אנשים יכלו לחסוך מאות אלפי שקלים.

אבל… וכאן מגיע האבל הגדול (שתמיד מגיע כשמדובר במיסים).

רשות המיסים, כדרכה, לא מיהרה להרים דגל לבן. במקום זאת, היא עשתה משהו… "יצירתי". היא פשוט הודיעה שהחגיגה הזו נכונה רק לסוג מסוים של מוכרים (שותפים-משקיעים), אבל היא ממש לא חלה על יורשים.

כן, קראתם נכון.

אם שני חברים קונים דירה ומוכרים אותה, כל אחד מהם יקבל תקרת פטור מלאה.

אם שני אחים יורשים את אותה דירה בדיוק ומוכרים אותה, הם יצטרכו לחלוק ביניהם תקרת פטור אחת.

זה נשמע אבסורדי? זה מרגיש לא הוגן? זה בדיוק הנושא של המאמר הזה.

כאן, במפגש הזה שבין פסיקה מבריקה לבין פרשנות אגרסיבית של רשות המיסים, נמצא המקום שבו תכנון מס יצירתי הופך קריטי. במאמר הזה אני הולך לפרק לגורמים את פסק דין גבע, להסביר בדיוק מה רשות המיסים טוענת, ולהראות לכם איך האבחנה הזו בין "שותפים" ל"יורשים" משפיעה על הכיס שלכם – וחשוב מכך, מה אפשר לעשות בנידון.

מהי "תקרת פטור"

כדי להבין את המהפכה של פסק דין גבע, אנחנו חייבים קודם כל ליישר קו.

עד שנת 2014, החוק היה פשוט יחסית. אם מכרת דירת מגורים יחידה, אחת ל-4 שנים, קיבלת פטור מלא ממס שבח. נקודה. לא משנה אם מכרת אותה במיליון שקל או ב-20 מיליון שקל.

המצב הזה יצר עיוות. אנשים שרכשו דירות פאר בעשרות מיליונים, קיבלו פטור מלא בדיוק כמו זוג צעיר שמכר דירת 3 חדרים קטנה. המחוקק החליט שזה לא הגיוני, ודי בצדק.

בינואר 2014 נכנס תיקון 76 לחוק, ששינה את כללי המשחק. הפטור המלא בוטל, ובמקומו נכנס מנגנון שנקרא "חישוב לינארי מוטב" (או "הפטור הלינארי החדש").

מה זה אומר בגדול?

החוק אומר כך: אנחנו "נחתוך" את תקופת הבעלות שלך בדירה לשתי תקופות:

1. התקופה "ההיסטורית": מיום הרכישה ועד 31.12.2013. על כל השבח (הרווח) שנצבר בתקופה זו – אתה פטור ממס.
2. התקופה "החדשה": מ-1.1.2014 ועד יום המכירה. על כל השבח שנצבר בתקופה זו – אתה משלם מס שבח מלא (25%).

זה מנגנון הוגן בסך הכל, אבל המחוקק הוסיף עוד "תיבול" קטן. הוא רצה למנוע את העיוות של דירות היוקרה.

לכן, נקבעה בחוק (בסעיף 49א(א1)) "תקרת פטור".

החוק קבע שבעת מכירת דירה יחידה, הפטור שיינתן יהיה מוגבל עד לתקרה מסוימת. נכון ל-2022 (מועד פסק הדין), התקרה הזו עמדה על כ-4.6 מיליון ש"ח. כיום (2025-2026) היא כבר כ-5 מיליון ש"ח.

ופה בדיוק נולדה הבעיה.

השאלה הגדולה שהתעוררה היא: מה קורה כשכמה אנשים מוכרים דירה יחד?

נניח, שני שותפים (שאינם זוג) רכשו דירה ישנה ב-2005. היום הם מוכרים אותה ב-10 מיליון ש"ח.

כל אחד מהם מחזיק ב-50% מהדירה, כלומר השווי של החלק של כל אחד הוא 5 מיליון ש"ח.

זוהי דירתם היחידה.

עמדת רשות המיסים (לפני פסק דין גבע) הייתה:

'תקרת הפטור' היא לדירה. לא לאדם. התקרה היא 4.6 מיליון ש"ח. אתם שניים? תתחלקו.

כל אחד מכם זכאי לפטור רק על 2.3 מיליון ש"ח (50% מהתקרה).

על ההפרש (5 מיליון פחות 2.3 מיליון), כלומר 2.7 מיליון ש"ח – כל אחד מכם ישלם מס שבח מלא."

עמדת המוכרים (השותפים) הייתה:

"סליחה, אבל זה אבסורד. החוק מדבר על פטור ל**'מוכר'**. אנחנו שני 'מוכרים' נפרדים. אני 'מוכר' שמוכר דירה יחידה, וגם השותף שלי הוא 'מוכר' שמוכר דירה יחידה. לכל אחד מאיתנו מגיעה תקרת פטור מלאה על החלק שלו.

החלק שלי שווה 5 מיליון. התקרה היא 4.6 מיליון. אני אשלם מס רק על ההפרש הקטן שבין 5 מיליון ל-4.6 מיליון (כלומר על 400 אלף ש"ח), ולא על 2.7 מיליון!"

ההבדל בכיס? מאות אלפי שקלים.

הסוגיה הזו הגיעה שוב ושוב לוועדות הערר, עד שהגיע התיק של גבע וגולן.

החדשות הטובות – פסק דין גבע קובע שהפטור הוא אישי

ו"ע 59018-11-21 גבע וגולן נ' מנהל מיסוי מקרקעין הוא בדיוק הסיפור שתיארתי למעלה.

העובדות:

כפיר גבע וערן גולן רכשו יחד, בחלקים שווים (50-50), דירת מגורים בתל אביב.

לא היה מדובר ב"תא משפחתי" אחד, אלא בשני אנשים נפרדים, שני "מוכרים" עצמאיים, שלכל אחד מהם זו הייתה דירתו היחידה.

הם מכרו את הדירה, וביקשו שכל אחד מהם יקבל את תקרת הפטור המלאה על חלקו.

מנהל מיסוי מקרקעין, כצפוי, סירב. הוא טען שהתקרה היא לדירה, ולכן הם צריכים לחלוק אותה.

ההחלטה של ועדת הערר (בראשות השופטת ירדנה סרוסי):

ועדת הערר קיבלה את עמדת המוכרים (העוררים) ודחתה את עמדת רשות המיסים.

זה היה ניצחון מוחץ.

הנימוקים של בית המשפט:

1. לשון החוק: זה הנימוק המרכזי. ועדת הערר פשוט קראה את החוק. סעיפי הפטור בחוק מיסוי מקרקעין מדברים באופן עקבי על "המוכר". הפטור ניתן למוכר שעומד בתנאים. התקרה, לפיכך, חלה על המוכר. אם המחוקק היה רוצה שהתקרה תחול על הדירה, הוא היה צריך לכתוב זאת במפורש. הוא לא עשה זאת.
2. ההיגיון הכלכלי: כל הרעיון של חוקי המס הוא למסות את האדם (הנישום) לפי יכולתו הכלכלית והרווח שלו. אם שני שותפים מוכרים דירה, כל אחד מהם הוא "נישום" נפרד. אין סיבה למסות אותם כאילו היו יחידה כלכלית אחת, כשהם לא.
3. תכלית החוק: מטרת התקרה הייתה למסות בעלי דירות יוקרה. אם החלק של אדם אחד בדירה שווה (לצורך הדוגמה) 4 מיליון ש"ח, בעוד התקרה היא 4.6 מיליון – הוא לא בעלים של דירת יוקרה. החלק שלו נמצא מתחת לתקרה. העובדה ש"במקרה" יש לו שותף, לא הופכת את החלק שלו ל"יוקרתי" יותר.

המשמעות המעשית של פסק דין גבע:

בשורה אדירה לכל מי שמחזיק דירה בשותפות (והוא לא "תא משפחתי").

בין אם אתם שני חברים שקניתם יחד דירה להשקעה, או שני זוגות שרכשו נכס במשותף – כל "תא משפחתי" או "מוכר" נפרד זכאי לתקרת פטור מלאה משלו.

בדוגמה שלנו של הדירה ב-10 מיליון ש"ח:

• לפני פסק דין גבע (עמדת רשות המיסים): כל שותף משלם מס על 2.7 מיליון ש"ח.
• אחרי פסק דין גבע: כל שותף משלם מס רק על 400 אלף ש"ח (ההפרש בין חלקו, 5 מיליון, לבין התקרה).

זה חיסכון של מאות אלפי שקלים במס שבח.

חגיגה, נכון? ובכן, רשות המיסים החליטה שהיא לא מוזמנת למסיבה.

החדשות הרעות – בהתאם למדיניות רשות המיסים נכון לשנת 2025: החגיגה לא כוללת יורשים.

כאן הסיפור מקבל תפנית…

רשות המיסים הפסידה בקרב, אבל היא לא התכוונה להפסיד במלחמה.

היא לא הגישה ערעור על פסק דין גבע (נכון למועד כתיבת שורות אלה, העמדה התקבעה).

במקום זאת, היא פשוט "צמצמה" את תחולתו.

בהודעות פנימיות ובעמדות שהיא מציגה לנישומים (כלומר, ללקוחות שלי ולי), רשות המיסים אומרת כך:

"אנחנו מקבלים את פסק דין גבע.

כאשר שני תאים משפחתיים נפרדים, או שני יחידים נפרדים, יוצאים יחד להשקעה ורוכשים דירה במשותף – כל אחד מהם יקבל תקרת פטור נפרדת.

אבל…

כל זה לא רלוונטי כשמדובר ביורשים."

עמדת רשות המיסים היא שאם שני אחים ירשו מהוריהם דירה, והם מוכרים אותה, הם לא יקבלו כל אחד תקרת פטור נפרדת.

הם, ביחד, יקבלו תקרת פטור אחת ויחידה – ויצטרכו לחלוק אותה.

במילים אחרות, רשות המיסים יצרה שתי קבוצות נפרדות של מוכרים:

1. "שותפים מרצון" (כמו גבע וגולן): נהנים מההלכה החדשה.
2. "שותפים מכורח" (יורשים): סובלים מהעמדה הישנה והנוקשה.

כלומר שני אחים שירשו דירה ששווה 10 מיליון ש"ח, ימצאו את עצמם משלמים מאות אלפי שקלים יותר במס, מאשר שני חברים שקנו את אותה דירה בדיוק כהשקעה.

ואיך רשות המיסים מצדיקה את האבחנה הזו?

כאן נכנס לתמונה אחד העקרונות הכי חשובים (והכי בעייתיים) בדיני הירושה והמס.

מלכודת היורשים – עיקרון "הכניסה בנעלי המוריש"

כדי להצדיק את עמדתה, רשות המיסים שולפת עיקרון משפטי ותיק: "יורש נכנס בנעלי המוריש".

מה זה אומר?

סעיף 49ו(א) לחוק מיסוי מקרקעין קובע שכאשר יורש מוכר נכס שקיבל בירושה, רואים את היורש כאילו הוא המוריש. כלומר, לצורך חישוב המס, בודקים את כל הנתונים כאילו המוריש (ההורה שנפטר) הוא זה שמוכר את הדירה.

בודקים את יום הרכישה של המוריש, את שווי הרכישה של המוריש, ואת הזכאות לפטור של המוריש.

ועכשיו מגיעה הפרשנות של רשות המיסים:

"אם היורשים נכנסים בנעלי המוריש," היא אומרת, "הם נכנסים בנעליו לכל דבר ועניין.

המוריש היה אדם אחד. 'מוכר' אחד.

ולכן, כל היורשים יחד, כמייצגים של אותו 'מוכר' אחד, זכאים רק לתקרת פטור אחת – התקרה שהייתה מגיעה למוריש לו היה בחיים ומוכר את הנכס."

רשות המיסים מתבססת כאן גם על פסיקה אחרת, ו"ע 44028-01-16 אריאל נ' מנהל מיסוי מקרקעין, שחיזקה את העמדה הזו ספציפית לגבי יורשים.

התוצאה היא עיוות מוחלט:

פסק דין גבע, שקבע שהפטור הוא אישי וניתן "למוכר", מרוקן מתוכן לחלוטין עבור קבוצה שלמה של אנשים – יורשים.

רשות המיסים למעשה אומרת ליורשים: "אתם לא 'מוכרים' נפרדים. אתם אוסף של אנשים שמייצגים 'מוכר' אחד שמת."

זהו טיעון משפטי שאפשר להתווכח איתו (ואני בהחלט מתווכח איתו עבור הלקוחות שלי), אבל זו העמדה דה פקטו של רשות המיסים היום.

אם תבואו למכור דירת ירושה יקרה, אתם תפגשו את העמדה הזו. והיא תעלה לכם הרבה כסף.

האבסורד בפעולה

כדי להבין את גודל העיוות, בואו נשים את שני המקרים זה לצד זה.

נניח שבשני המקרים מדובר בדירה שנרכשה ב-1990 ב-500,000 ש"ח, ונמכרת היום (2025) ב-10,000,000 ש"ח.

נניח שתקרת הפטור העדכנית היא 5,000,000 ש"ח.

זו לא טעות.

התוצאה היא ששני אחים שירשו נכס מהוריהם, משלמים מס גבוה פי כמה וכמה מאשר שני חברים שקנו נכס להשקעה.

האם זו הייתה כוונת המחוקק? אני בספק גדול.

האם זה המצב בשטח? בהחלט כן.

אז מה עושים?

אם הגעתם עד לכאן, אתם בטח מבינים שהמצב מורכב.

אתם אולי יורשים שמתכננים למכור דירה, או אולי שותפים שרוצים לוודא שפסק דין גבע באמת חל עליכם.

במקרה של האבחנה הזו בין יורשים לשותפים, הפתרון הוא כמעט תמיד תכנון מוקדם.

אם אתם יורשים, הפעולה הקריטית ביותר שאתם יכולים לעשות היא לא למהר. אל תמהרו לחתום על הסכם מכירה. אל תמהרו אפילו לרשום את הדירה על שמכם בטאבו.

הדבר הראשון שצריך לעשות הוא לבדוק את אפשרות התכנון בתוך העיזבון.

הפתרון המרכזי ליורשים: הסכם חלוקת עיזבון.

זהו אחד הכלים החזקים ביותר בארסנל.

חוק מיסוי מקרקעין קובע (בסעיף 5(ג)(4)) ש"חלוקת נכסי עיזבון בין יורשים… לא יראוה כמכירה".

זה אומר שכל עוד לא חילקתם את הירושה, אתם יכולים להגיע להסכמות ביניכם, וההעברות האלה ביניכם לא יחויבו במס שבח או מס רכישה.

איך זה עוזר לנו?

נחזור לדוגמה של שני האחים שירשו מספר נכסים וכספים בעיזבון.

בהנחה שלאחר מהיורשים יש כבר דירה בבעלותו ולשני אין, ובעיזבון יש דירה יקרה יותר ודירה זולה, במקום ששניהם יירשמו כבעלים (50-50) בכל דירה וימכרו יחד (ויחטפו את מכת המס במכירה של שתיהן), כך שאחד מהם לא יהיה פטור ב-2 הדירות בעת המכירה כי יש דירה נוספת בבעלותו והאח השני כנ״ל, אפשר לתכנן אחרת.

באמצעות הסכם חלוקת עיזבון בין יורשים, אנחנו יכולים לקבוע שאח א' (זה שאין לו דירה) יקבל את כל הדירה היקרה לעצמו. אח ב' שיש כבר דירה בבעלותו, יקבל נכסים אחרים מהעיזבון (למשל, דירה זולה יותר ואת כל הכספים שהיו בחשבון הבנק של ההורים).

התוצאה:

הפחתה משמעותי תבמס שבח במכירה של כלל הנכסים על ידם.

האח התוצאה הזו עדיין לא מושלמת, אבל היא חוסכת לשני האחים יחד.

זהו תכנון מס קלאסי. הוא דורש הבנה עמוקה של כללי מכירת דירת ירושה, אבל הוא יכול לחסוך מאות אלפי שקלים.

להרחבה היכנסו למאמר שכתבתי בנושא הסכם חלוקת עיזבון.

ומה לגבי שותפים?

גם אם אתם בצד ה"טוב" של פסק דין גבע, אל תהיו שאננים.

האם אתם בטוחים שאתם נחשבים "מוכרים" נפרדים?

מה קורה אם שני השותפים הם בעצם שני זוגות? האם רשות המיסים תראה אתכם כשני "מוכרים" (שני תאים משפחתיים) או כארבעה "מוכרים" נפרדים?

כאן נכנס לתמונה כלי כמו הסכם ממון בין בני זוג. הסכם ממון שקובע הפרדה רכושית יכול להיות ההבדל בין קבלת פטור אחד (כתא משפחתי) לבין שני פטורים (כשכל בן זוג נחשב בנפרד, בנסיבות מסוימות).

בסופו של דבר, כל מקרה לגופו. בין אם מדובר בהעברת דירה ללא תמורה בין קרובים לפני המכירה (ראו מאמרים שלי בנושא באתר), או שימוש חכם בהסכם חלוקת עיזבון, המטרה היא אחת: להגיע לתוצאת המס הנכונה והטובה ביותר עבורכם, במסגרת החוק.

שאלות ותשובות (כל מה שרציתם לשאול על פסק דין גבע)

כדי לעשות סדר סופי, ריכזתי עבורכם את השאלות הנפוצות ביותר שאני שומע מלקוחות במשרד שלי בנושא הזה.

אז מה קבע פסק דין גבע בתכל'ס?

הוא קבע שתקרת הפטור ממס שבח לדירות יוקרה היא אישית לכל מוכר, ולא תקרה אחת שכל השותפים בדירה צריכים לחלוק.

אני מוכר דירה עם שותף שקניתי איתו. האם פסק דין גבע חל עלי?

כן. אם אתה והשותף שלך אינכם "תא משפחתי" (כלומר, לא בני זוג או הורה וילד עד גיל 18), כל אחד מכם ייחשב "מוכר" נפרד ויהיה זכאי לתקרת פטור מלאה על חלקו.

אני ואח שלי ירשנו דירה מההורים שלנו. האם פסק דין גבע חל עלינו?

לא, וזו הנקודה הקריטית. על פי עמדת רשות המיסים, פסק דין גבע לא חל על יורשים. רשות המיסים טוענת שכל היורשים יחד "נכנסים בנעלי" המוריש (שהיה "מוכר" אחד), ולכן כל היורשים יחד יצטרכו לחלוק תקרת פטור אחת בלבד.

למה רשות המיסים עושה את האבחנה הזו בין שותפים ליורשים?

היא מסתמכת על עיקרון משפטי שנקרא "כניסה בנעלי המוריש" ועל פסיקה נפרדת (הלכת אריאל), וטוענת שהיורשים אינם "מוכרים" רגילים, אלא מייצגים קולקטיביים של המוריש שהיה אדם אחד.

מה זו "תקרת הפטור" הזו בכלל?

זוהי תקרה שנקבעה בחוק על גובה הפטור ממס שבח שניתן לקבל פטור ממס שבח במכירה של דירה יחידה. נכון לשנת 2025, התקרה עומדת על סכום של כ-5 מיליון ש"ח. אם שווי הדירה הנמכרת (או החלק שלך בה) גבוה מהסכום הזה, תתחיל לשלם מס על ההפרש.

אנחנו שני זוגות (4 אנשים) שקנינו יחד דירה. כמה תקרות פטור נקבל?

ככל הנראה, רשות המיסים תראה אתכם כשני "מוכרים" נפרדים (שני "תאים משפחתיים"). כל זוג יקבל תקרת פטור אחת לחלוק ביניהם. עם זאת, אם לכל זוג יש הסכם ממון שמפריד אותם רכושית, ייתכן וניתן יהיה לטעון לארבע תקרות נפרדות. זה מקרה מורכב שדורש ייעוץ ספציפי.

האם פסק דין גבע חל על זוג נשוי?

לא. זוג נשוי (וילדיהם עד גיל 18) נחשבים על פי חוק "תא משפחתי", שהם "מוכר" אחד לכל דבר ועניין. לכן, זוג נשוי תמיד יקבל תקרת פטור אחת בלבד.

אחים שלי ואני עומדים למכור דירת ירושה ששווה הרבה כסף. מה הפתרון הכי טוב?

אם לחלק מכם כבר דירה בבעלותכם, ולחלק לא, הפתרון הטוב ביותר הוא ככל הנראה לא למכור יחד. יש לבחון אפשרות של הסכם חלוקת עיזבון, שבו הדירה תועבר במלואה לאחד היורשים (תוך איזון לשאר היורשים מנכסים אחרים), והוא ימכור אותה כמוכר יחיד. זה דורש תכנון מדויק וצריך להיעשות לפני רישום הירושה בטאבו.

מה זה פסק דין אריאל שרשות המיסים מזכירה?

אריאל נ' מנהל מיסוי מקרקעין הוא פסק דין קודם שקבע, ספציפית לגבי יורשים, כי הם חולקים תקרת פטור אחת. רשות המיסים משתמשת בפסק דין זה כדי לטעון שפסק דין גבע (החדש יותר) לא חל על יורשים.

כל הסיפור הזה נשמע לי מסובך מדי. אני פשוט אמכור וזהו?

זו תהיה טעות שיכולה לעלות לך מאות אלפי שקלים. ההבדל בין מכירה "רגילה" לבין מכירה שמגיעה אחרי תכנון מס נכון הוא אדיר. אל תוותר על הכסף שמגיע לך רק כי התהליך נראה מורכב.

סיכום

פסק דין גבע הוא דוגמה מצוינת לאופן שבו עולם המשפט והמיסים עובד. זהו משחק שחמט מתמשך.

מה שפסק דין גבע הבהיר מעל לכל ספק הוא שיש פער אדיר, של מאות אלפי שקלים, בין האופן שבו רשות המיסים מתייחסת ל"שותפים מרצון" לבין האופן שבו היא מתייחסת ל"שותפים מכורח" (יורשים).

להשאיר את ההחלטה ליד המקרה, או לסמוך על פקיד השומה "שיעשה את הדבר הנכון", זו לא אסטרטגיה. זו הפקרות כלכלית.

האם שני אחים שירשו דירה צריכים לשלם יותר מס משני חברים? אני חושב שלא. ואני כאן כדי לעשות כל מה שניתן, במסגרת החוק והאתיקה, כדי שזה לא יקרה.

המידע במאמר זה אינו מהווה ייעוץ משפטי ואינו תחליף לייעוץ משפטי פרטני. כל מקרה יש לבחון לגופו.

בהצלחה!

הכותב, עו"ד דורון אהרוני, בעל תואר ראשון במשפטים (LL.B) בהצטיינות וחבר בלשכת עורכי הדין בישראל משנת 2003, מעורכי הדין המובילים בתחום דיני החוזים, מקרקעין, בעל מומחיות וניסיון נרחב בתחום מיסוי מקרקעין; יועץ ומלווה של עסקאות מקרקעין בסקטור הפרטי והעסקי תוך פתרונות מיסויים יצירתיים, ומייעץ במיסוי מקרקעין גם לעורכי דין בתחום.

Email: doron@doron-aharoni.com

כפר סבא: משרד עו"ד דורון אהרוני, בית יניב, רח' ששת הימים 42 כפר סבא

טל': 09-7429382 פקס: 09-7429534 

תל אביב: משרד עו"ד דורון אהרוני במגדל המוזיאון, רח' ברקוביץ 4, תל אביב

טל': 03-6421088 פקס: 03-9400125